מטוס בבעלות פרטית או בשותפות וחברות ב"מועדון" טייסים.

זה אולי יישמע מוזר, אבל מטוס קל בבעלות פרטית, זה לא דבר שעולה הרבה יותר ממכונית נוספת. לשם המחשה: עלות רכישה כוללת של מטוס, כולל הכל, יכולה להיות כל דבר בין 25,000 $ לבין אינסוף. רוב המטוסים מיד שניה שתוכלו לראות בארץ עולים סדרי גודל של 50,000$ – 80,000& בבעלות של 100% ללא שותפים. זו הסיבה שיש לא מעט מטוסים שהם בבעלות פרטית של אדם אחד.

אבל, לא כולנו יכולים להרשות לעצמנו להקציב 50,000$ לרכישת מטוס. לכן נוצרות שותפויות שונות ו"מועדונים" המוקמים כדי לפתור בעיה זו.

בתחום התעופה מקובל מאוד, ובישראל זה הופך יותר ויותר נפוץ – לרכוש מטוס בבעלות משותפת, לפעמים בזוג או ברביעייה ולעיתים שותפויות של 10 ויותר אנשים במטוס. המטרה כפולה:

  • הוזלה של העלות לשעת טיסה. תפעול עצמאי וניהול פרטי של מטוס אינו נדרש לעמוד בקריטריונים שבהם נדרשים מפעילים "מסחריים" של מטוסים כמו בתי ספר ולכן עלויות הניהול שלו נמוכות יותר. כך לדוגמא: בתי ספר נדרשים לממן משכורות קבועות של "מנהל מבצעים", "טייס ראשי", "מדריך ראשי", "מתאם תחזוקה" וכיוב' – כל זה עולה כסף. הם גם נדרשים להחזיק מסמכים שיש לעדכן אותם באופן קבוע ונוגעים לאופן ניהול החברה וכיוב'. גם לזה יש עלות כספית. בנוסף הם גם צריכים להרוויח משהו, ולכן בסופו של חשבון עלות הפעלה פרטית של מטוס תהיה זולה יותר. המשמעות המעשית היא הפחתה עד כדי 50% מעלות השכרה של מטוס דרך בית ספר. עלויות מקובלות של שעת טיסה בבעלות פרטית הן בדרך כלל סביב 300 ₪ – 600 ₪ לשעת טיסה [תלוי בסוג המטוס, גודל מנוע, דגם ספציפי וכיוב'] עבור העלות השוטפת של השימוש במטוס [כלומר לא כולל עלות ערך המטוס עצמו, הביטוח והחניה].
  • הוזלה של עלות הרכישה הראשונית של המטוס ושל השקעות הדרושות בו, כגון שיפוץ, החלפת מנוע וכיוב'.

החסרון בבעלות פרטית, בין אם זה בעלות של 100% ובין אם בעלות משותפת – זו אינה המומחיות המקצועית של בעלי המטוסים, ולכן קל להם לעשות טעויות שעלולות להתברר בדיעבד, הן במישור הכיסוי הבטוחי, האחריות כלפי צדדי ג' והן מול רשות התעופה האזרחית.

בסיום קורס טיס, לאחר שלחניכים [לשעבר] שלי יש כבר רישיון טיס ביד, וזה רלבנטי עבורם, אני מסיע להם לבדוק חלופות שונות הקשורות בהצטרפות לשותפות קיימת או הקמה של שותפות חדשה, כמו גם הצטרפות ל"מועדון".

כשמדברים על "מועדון" מתכוונים לרוב לעמותה שמחזיקה בבעלותה מטוס, אשר מנוהלת על ידי אדם שמרכז את כל הדרוש בתפעול המטוס, קרי: תיאום טיפולים שוטפים ותחזוקה מונעת, תיאום תיקונים אם יש צורך, גביית כספים מהחברים, ניהול חלוקת הזמן בין החברים וכיוב'. עבור שירות זה, אותו אדם גובה תשלום חודשי קבוע מהעמותה. היתרונות שבהצטרפות למועדון כזה:

  • בדרך כלל מועדונים כאלה לא ידרשו תשלום ראשוני משמעותי כלשהו – כלומר אין את עלות ה"רכישה" שקיימת בהצטרפות לשותפות בבעלות במטוס.
  • לכאורה לפחות, אין אחריות נזיקית של חבר המועדון למעשים ומחדלים של חברים אחרים [זו לכאורה אחריות של מנהל המועדון או של העמותה עצמה].
  • עדיין נהנים מהוזלה משמעותית של המחיר לשעת טיסה.

החסרונות ב"מועדון"

  • אין שום שליטה לחבר המועדון על אופן הניהול שלו בפועל.
  • העלות לשעת טיסה תהיה בדרך כלל גבוהה יותר בהשוואה למטוס זהה בבעלות משותפת של מספר שותפים.
  • קל מאוד לעשות טעויות בתום לב, שעלולות לגרום למצב שבו הביטוח לא יכסה ארועים מסוימים. זה נובע מכך שזו לא לגמרי בעלות פרטית וגם בודאי לא הפעלה מסחרית קלאסית. כיון שפוליסות הביטוח מכוונות בעיקרן לאחת משתי האפשרויות, חוסר עירנות של מנהל ה"מועדון" ואי הגדרת כללי משחק חדים וברורים, יכולים להביא בנקל למצבים בעייתיים ברמת הכיסוי הבטוחי ואולי גם להסתבכות עם רשות התעופה האזרחית.

גם כאן, אני משתדל לסייע לחניכיי לשעבר, לאחר שסיימו קורס טיס בהדרכתי ויש בידם רישיון טיס, למצוא את הפתרון המתאים להם, לאחר שהבינו את המשמעויות של כל אחת מהאפשרויות.

אין בתוכן האתר או במידע שנמסר על ידי מנהל האתר בכל דרך אחרת, לרבות טלפון, הודעות, דוא"ל, פגישה וכיוב' כדי להוות יעוץ או בסיס להסתמכות כלשהי. על הגולש/ת מתעניין/ת לבצע בדיקות עצמאיות באמצעים שיבחר לעצמו.