הדפסה הזדקרות.
 
 
 
erection.jpg הזדקרות היא מצב שבו ניתקה זרימת האוויר מעל הכנף. במצב זה, במטוס בעל מרכז כובד קדמי, יפיל המטוס אף ויאבד גובה. הסכון העקרי בהזדקרות הוא התרחשות התופעה בקרבת הקרקע, בעת גישה לנחיתה, עקב אי שמירת מצב אף נכון וקיטון של המהירות מתחת למהירות ההזדקרות.

מטרת התרגיל: היכרות עם התנהגות המטוס בעת הזדקרות ושיטת היחלצות יעילה, תוך הפסד מינימלי של גובה.

 

לפני בצוע התרגיל יש לבצע 8 בדיקות מקדימות: 4 בדיקות מחוץ לתא ו-4 בדיקות בתוך התא:

 

בדיקות מקדימות מחוץ לתא:

 

1. התרגיל מבוצע מעל איזור לא מאוכלס בצפיפות.
2. גובה בטחון – לפחות 2000 רגל מעפה"ש.
3. שדה נ"א בקרבת מקום. רצוי לתרגל ממש מעל השדה.
4. איזור נקי מתנועות אחרות. בצוע "פניות נקוי"  של 180° לכל צד.

 

בדיקות בתוך התא:

 

1. בד"ח פאנל רגיל.
2. חגורות קשורות ומהודקות.
3. דלתות נעולות.
4. חפצים מאובטחים.

יש מספר סוגי הזדקרויות, להלן נסקור את העיקריות שבהן:

 

1. הזדקרות אופקית מלאה ללא מנוע וללא מדפים.
2. הזדקרות אופקית מלאה ללא מנוע ועם מדפים מלאים/חלקי.
3. הזדקרות אפקית מלאה עם מנוע עם/בלי מדפים או עם מדפים באופן חלקי.
4. הזדקרות אפקית חלקית, עם מנוע ובלי מנוע, עם מדפים ובלי מדפים.
5. הזדקרות בפניה עם מנוע ובלי מנוע, עם מדפים ובלי מדפים.
6. הזדקרת חלקית בפניה, עם מנוע ובלי מנוע, עם מדפים ובלי מדפים.

 

בצוע מפורט

 

הזדקרות אופקית ללא מנוע וללא מדפים

 

1. אוויר חם למאייד.
2. מנוע לסרק.
3. הרם אף לגובה "פעמיים מצב טפוס".
4. החזק האף והמתן לצופר ההזדקרות, תוך שמירת מאזנות ניטרליות וכנפיים מאוזנות בעזרת הרגליים בלבד.
5. לאחר שצופר ההזדקרות נשמע באופן ברור, משוך הגה עד הבטן כדי לקבל נפילה ברורה של האף.
6. עם ההזדקרות, תן לאף ליפול ועצור אותו מעט מתחת לאופק.
7. עם חציית האף את האופק כלפי מטה, פתח מנוע מלא תוך החזקת האף מעט מתחת לאופק. שימו לב לא לאפשר לאף לעלות מעצמו עקב פתיחת המנוע.
8. אוויר קר.
9. אמור "מהירות עולה" ואחרי השמעת המילים הצץ למד המהירות לוודא שאכן המהירות היא בערך -K60.
10. הרם אף אל מעט מעל האופק והחזק אותו שם עד לחזרה לגובה.
11. התיישר בגובה ההתחלתי. עם השגת מהירות K90 הורד כח ל-2300 סל"ד.

 

הזדקרות אופקית ללא מנוע עם מדפים

 

1. אוויר חם למאייד.
2. מנוע לסרק.
3. הרם אף לגובה "פעמיים מצב טפוס".
4. תוך כדי הרמת אף, ודא מהירות מתחת לקשת הלבנה והורד כל המדפים או חלקי.
5. החזק האף והמתן לצופר ההזדקרות, תוך שמירת מאזנות ניטרליות וכנפיים מאוזנות בעזרת הרגליים בלבד.
6. לאחר שצופר ההזדקרות נשמע באופן ברור, משוך הגה עד הבטן כדי לקבל נפילה ברורה של האף.
7. עם ההזדקרות, תן לאף ליפול. עצור את האף מעט מתחתל לאופק.
8. עם חציית האף את האופק כלפי מטה פתח מנוע מלא והחזק את האף מעט מתחת לאופק. אל תיתן לאף לעלות כתוצאה מפתיחת המנוע.
9. אוויר קר.
10. קפל דרגה אחת של מדפים.
11. אמור "מהירות עולה" ואחרי השמעת המילים הצץ למד המהירות לוודא שאכן המהירות בדרך ל-K60. אין צורך להמתין להגעת המחוג למהירות ומספיק שהוא שועט בכוון הנכון.
12. הרם אף אל מעט מעל האופק והחזק אותו שם עד לחזרה לגובה.
13. ודא שיעור טפוס חיובי והרם דרגה נוספת/ות של מדפים עד לקפול מלא.
14. התיישר בגובה ההתחלתי. עם השגת מהירות K90 הורד כח ל-2300 סל"ד.

הזדקרות אופקית עם מנוע ועם מדפים

 

1. מנוע ל-1500-1600 סל"ד.
2. הרם אף לגובה "פעמיים מצב טפוס".
3. תוך כדי הרמת אף, ודא מהירות מתחת לקשת הלבנה והורד כל המדפים או חלקי.
4. החזק האף והמתן לצופר ההזדקרות, תוך שמירת מאזנות ניטרליות וכנפיים מאוזנות בעזרת הרגליים בלבד.
5. לאחר שצופר ההזדקרות נשמע באופן ברור, משוך הגה עד הבטן כדי לקבל נפילה ברורה של האף.
6. עם ההזדקרות, תן לאף ליפול.
7. עם חציית האף את האופק כלפי מטה פתח מנוע ועצור את האף מתחת לאופק.
8. קפל דרגה אחת של מדפים.
9. אמור "מהירות עולה" ואחרי השמעת המילים הצץ למד המהירות לוודא שאכן המהירות בדרך ל-K60. אין צורך להמתין להגעת המחוג למהירות ומספיק שהוא שועט בכוון הנכון.
10. הרם אף אל מעט מעל האופק והחזק אותו שם עד לחזרה לגובה.
11. ודא שיעור טפוס חיובי והרם דרגה נוספת/ות של מדפים עד לקפול מלא.
12. התיישר בגובה ההתחלתי. עם השגת מהירות K90 הורד כח ל-2300 סל"ד.

 

הזדקרות חלקית

 

בצוע כמו בהזדקרות מלאה, ואולם, עם שמיעת צופר ההזדקרות, הורדת אף אל מעט מעל האופק ופתיחת מנוע מלא תוך הגברת המהירות ושמירת הגובה.

הזדקרויות בפניה

בצוע כמו בהזדקרות מלאה, תוך פניה בהטיה של 15°. יש לשים לב שמשיכת האף מחייבת הקטנת ההטיה באופן רציף מפני שאחרת ההזדקרות תהיה תוך פניה חדה. הדגש בהיחלצות מהזדקרות בפניה: תוך כדי הורדת האף, יש לאזן כנפיים ורק אחר כך לפתוח מנוע (בחליפת האופק כלפי מטה). פתיחת מנוע בתוך הזדקרות עם כנף נמוכה תוביל לסחרור.

 

 
הערות כלליות:
 
1. כאשר אנו מדמים מצב של הזדקרות בגובה רב, איבוד הגובה הוא שיקול משני, והשיקול המרכזי הוא הורדת האף כדי להחזיר את זרימת האוויר לכנפיים והגדלת המהירות. כאשר אנחנו מדמים הזדקרות שמתרחשת כביכול בקרבת הקרקע, השיקול המרכזי הוא שמירת גובה. לכן, בהזדקרות בגובה רב נוריד אף מתחת לאופק כדי לצבור מהירות בהקדם. בהזדקרות המדמה הזדקרות בגובה נמוך, נוריד את האף רק לגובה האופק ולא מתחת לכך, תוך פתיחת כח מלא, על מנת להשיג זרימת אוויר על הכנפיים תוך אבוד גובה מזערי. במקרה האחרון ייקח לנו יותר זמן לצבור מהירות וזרימת אוויר, אבל נאבד פחות גובה.
 
2. באופן כללי, כאשר אף המטוס נמצא במצב חריג מעל האופק, השיקול המרכזי שלנו צריך להיות להוריד את האף מטה כדי: להקטין זוית התקפה, להגביר את זרימת האוויר על הכנפיים ולהגדיל מהירות. אם הכנפיים אינן מאוזנות כאשר האף במצב חריג מעל האופק, זהו ענין משני לעומת הורדת האף. חשוב יותר להוריד מייד את האף ורק לאחר מכן או במקביל אך בדרגת חשיבות פחותה יותר, לאזן כנפיים (מתחת למהירות ההזדקרות - רק באמצעות הגה כוון = רגליים). לעומת זאת כאשר המטוס נמצא עם האף מטה באופן חריג, השיקול המרכזי שלנו הוא קודם כל לאזן כנפיים ורק לאחר מכן למשוך את האף חזרה למצב טיסה רגיל. משיכה של האף לפני איזון כנפיים תביא להחרפת הפניה במקום להרמת האף.
 
טעויות נפוצות במיוחד בתרגול הזדקרויות:

mistake1.jpg

1. אי בצוע הבדיקות המקדימות לפני תחילת התרגול.
2. אי בצוע בד"ח סיום תרגיל.
3. שימוש במאזנות במהלך התרגיל.
4. אי שימוש ברגליים.
5. שימוש מופרז ברגליים.
6. ראש "בתוך התא" במקום "ראש בחוץ".
7. בצוע לא רציף ומהוסס של הפעולות.
8. חשש מעצם ההזדקרות הגורם לתגובות יתר או לעכוב בתגובות.
9. אי סחיטת ההגה לאחר שמיעת צופר ההזדקרות, וכתוצאה מכך הזדקרות "חלבית".
10. אי שמירת גבול גובה עליון מותר של אזור האמונים.
11. אובדן התמצאות במרחב.
12. הרמת אף בתחילת התרגיל לגובה שאינו מספיק, כלומר פחות מ-"פעמיים מצב טפוס".
13. הרמת האף בחטף בקצב מהיר מדי.
14. המשך הרמת אף אחרי שכבר הגיע למקום הנכון לגובה שהוא יותר מ"פעמיים מצב טפוס", או הורדתו לגובה נמוך מ-"פעמיים מצב טפוס".
15. תגובות איטיות. בלבול תוך כדי התרגיל עקב אי תרגול סדר הפעולות על הקרקע.
16. פתיחת מנוע לפני חציית קו האופק בדרך למטה.
17. דחיפת יתר של האף כלפי מטה אחרי ההזדקרות, או החזקת האף מבלי לתת לו לרדת אל מתחת לאופק.
18. הרמת אף מוגזמת או לא מספקת אחרי צבירת מהירות.
19. הרמת אף בהיחלצות בשלב מוקדם מדי, לפני צבירת מהירות וכניסה להזדקרות חוזרת.
20. תקונים במקרה של נפילת כנף תוך כדי התרגיל.

 

spacer.png, 0 kB