הדפסה נחיתת אונס.

bird.jpg במקרה של כביית המנוע באוויר, מתפקד המטוס למעשה כדאון. על הטייס להיות החלטי ותכליתי בבצוע פעולותיו, בהתאם לסדר הפעולות הנלמד להלן. מטרת התדריך: לימוד סדר הפעולות לנחיתה בזמן כביית מנוע באויר, והבנת ההגיון שמאחורי הפעולות.


סדר פעולות בנחיתת אונס.

 

סדר הפעולות  מחולק לשלבים, באופן המקל על הטייס לזכור את רצף הפעולות:

 

השתלטות (או "פעולות מיידיות")

 

1. אויר חם למאייד.
2. מהירות (מצב אף + מדפים מעלה + קיזוז למהירות K65).
3. חגור (כלומר לוודא שהטייס והנוסעים קשורים)
4. בחירת שדה וכוון נחיתה (הפניית אף לכוון תחילת המסלול), תוך התייחסות לרוח. לדוגמא: נוחת על השדה הזה, בכוון הזה (מצביע עם היד לכוון הנחיתה, בלי להיכנס לפירוט/הסברים), עם רוח אף או עם רוח גב קלה.
5. ברז דלק פתוח.


הערה: קיזוז המטוס למהירות הנכונה הוא קריטי, משום שאם לא מקזזים נכון את המטוס, במהלך כל התרגול נצטרך להתעסק עם שמירת מהירות והדבר יטיל עלינו עומס עבודה מיותר.

 

תכנון גישה (כל הגבהים הם מעפה"ש).

 

1. קביעת נקודת נגיעה (בשליש הראשון של ה"מסלול").
2. נקודת 500. נקודה שבה המטוס יהיה ב"פיינל" עם האף ל"מסלול".
3. נקודת 1000. נקודה המדמה תחילת צלע בסיס.
4. נקודת 1500. נקודה הנמצאת מול נקודת הנגיעה ב"מסלול".
וידוא הגובה הנוכחי ומעבר לנקודה הרלבנטית. הכרזה על קיצור דרך ופניה לנקודה הבאה אם חסר גובה.

 

נסיונות התנעה

 

1. משאבת תיחול נעולה.
2. מצתים Both.
3. מצערת מלאה.
4. תערובת עשירה
5. הפעלת מתנע רק אם המדחף תקוע (מצב נדיר. בדרך כלל הרוח מסובבת את הפרופלר במהירות מספקת).

 

דווח בקשר

 

1. 7700 בטרנספונדר.
2. קריאת MAYDAY שלוש פעמים ודווח על נחיתת אונס כולל ציון מקום קרקעי, סיבת הנחיתה ומספר אנשים במטוס. יש לבצע את הקריאה (בלי לצאת לקשר חוץ) ולא לתאר את הקריאה. זאת אומרת, יש לומר לדוגמא:" MAYDAY, MAYDYAY, MAYDAY"  ומייד לאחר מכן לדוגמא "CSN מבצע נחיתת אונס באזור 8 עקב כשלון מנוע. שני אנשים במטוס".

 

התארגנות לנגיעה

 

1. פתיחת נעילת דלתות.
2. ברז דלק סגור
3. תערובת סגור
4. מצתים סגור
5. מתג ראשי – שפוט מדפים.

הערות

 

1. בחירת איזור הנחיתה

 

א. הדבר הראשון המכתיב לנו את בחירת אזור הנחיתה, הוא הגובה אליו הגענו בתום "הפעולות המיידיות".
ב. אחרי שאנו ערים לגובה שלנו מעפה"ש נוכל להגדיר את טווח החפוש שבו ננסה לאתר שדה מתאים.

 

2. בחירת השדה/"מסלול" לנחיתת אונס.

 

א. יש לבחור שדה ישר ככל האפשר שחוטי חשמל אינם חוצים אותו לרוחבו ואין באמצעיתו מבנים או ערוצי נחל וכיוב'.
ב. רצוי שהדה יהיה מהודק וללא עצים או שיחים. עדיפות ראשונה היא לשדה חום בהיר או צהוב, עדיפות שניה לשדה עם צימוח נמוך מאוד, עדיפות שלישית לשדה חרוש (כשכוון הנחיתה מקביל לתלמים).
ג. כוון הנחיתה נגד הרוח.
ד. חיפוש עמודי חשמל חייב להתבצע מחדש בפיינל מפני שייתכן שלא נראה מהגובה עמודי חשמל, במיוחד כשמדובר בקו מתח משני. יש לחפש עמודים ולא חוטים מכיון שקל יותר לראות עמודים. יש לחפש עמודים לרוחב קו הגלישה וציר המסלול המתוכנן.

 

3. נחיתת אונס מגובה נמוך.

 

א. נחיתה מגובה נמוך, נחשבת כל נחיתה מגובה 1000 רגל ומטה. ברור שגם נחיתה בתוך הטווח שבין 1000 לבין 1500 הוא עדיין טווח שבו אנו סובלים מחוסר זמן באופן ממשי.

 

ב. בנחיתה מגובה נמוך, נמשיך לפעול בעקרון של דמוי הצלעות המוכרות לנו מן ההקפה, אך נסתפק כמובן בצלע בסיס ופיינל בלבד, ואם אין ברירה אז ישירות לפיינל. תמיד עדיף "לייצר" בסיס מפני שקשה מאוד לשפוט את השפעת הרוח בגישה ישירה לשדה. צלע בסיס נותנת לנו אפשרות לקצר את הפיינל ולצמצם את השפעת הרוח בפיינל.

 

ג. בנחיתה מגובה נמוך נוותר על נסיונות ההתנעה ועל הדווח בקשר. נקפיד על בצוע הפעולות המיידיות ("השתלטות") ועל תכנון נכון של הגישה. אם יש זמן נבצע הכנות לנגיעה. מירב תשומת הלב צריך להיות מופנה לתכנון נכון של הגישה ולגישה עצמה.

 

ד. בנחיתת אונס בגבהים שהם מתחת ל-800 רגל מעפה"ש, יש לחפש אך ורק שדות שנמצאים בתוך הגיזרה של 45° מכל צד של אף המטוס. זאת מפני שפניות מעבר לכך  יגרמו לאובדן רב של גובה.

 

4. נחיתת אונס בצלע אחרי המראה או בצולבת.

 

א. נחיתת אונס בשלבים אלה, היא המצב הקיצוני ביותר. בנוסף לגובה הנמוך, אנו במהירות נמוכה, שמשמעותה אבוד גובה מיידי מהיר יחסית למצב של כביית מנוע במהירות שיוט.
ב. אין לנסות בשום פנים ואופן לחזור לשדה בפניית 180° אם אנחנו בגובה של פחות מ-800 רגל. גם אז, חזרה לשדה אפשרית רק אם רוח הגב שתהיה לנו אינה עולה על 10 קשר.

 

טעויות נפוצות בבצוע נחיתת אונס

mistake1.jpg

1. דילוג על פעולות או בצוע פעולות שלא לפי הסדר.
2. הססנות או חוסר החלטיות. זכור: עדיף לקבל החלטה פחות טובה מאשר לא לקבל החלטה בכלל! תכליתיות והחלטיות חשובות ביותר בבצוע נחיתת אונס מוצלחת.
3. שפוט לא נכון של הגובה.
4. אי שמירת מהירות.
5. תכנון לא נכון, הערכת מרחקים שגויה.
6. בחירת שדה לא מתאים או מכוון לא מתאים.
7. אי זהוי קוי מתח לרוחב השדה.
8. איטיות בבצוע הפעולות על רקע אי שליטה בסדר הפעולות.
9. חוסר התייחסות לרוח.
10. התרחקות מה"מסלול".
11. אי חיתוך לנקודה הבאה, כאשר כבר ברור שלא נגיע לנקודה הקרובה בגובה שנקבע בתכנון.
12. אי שימוש במדפים כאשר ברור שיש עודף פוטנציאל.
13. אי אספקת פתרונות לאבוד גובה עודף בצורה מובהקת (אף לאדמה או החלקה לפנים או "אסים" או שילוב של שלושתם).
14. (בתרגול) שכחה לפתוח מנוע אחת ל-500 רגל לנקוי פלאגים.

 

spacer.png, 0 kB