הדפסה פניות.
right_turn_sign.jpg"פניה" היא מצב טיסה, בנתוני מהירות וגובה קבועים, תוך שינוי מתמיד בכוון, כאשר המטוס מתואם. מטרת התרגיל היא לימוד בצוע פניות סטנדרטיות, ושיטת עבודה אחידה בהן.


הגדרות
:

1. "רדיוס פנייה" - רדיוס המעגל אותו מבצע המטוס בזמן הפניה. גודל הרדיוס תלוי במהירות הטיסה ובזוית ההטיה.
2. "שיעור פניה" – מהירות הזויתית של המטוס. כלומר, מספר המעלות, על האופק, שעובר המטוס בזמן. נניח שהמטוס מבצע סיבוב של °360 בשתי דקות. פירושו שהמטוס פונה °3 בכל שניה. מטוס כזה מבצע "שיעור פניה" גבוה/גדול יותר, בהשוואה למטוס שפונה בקצב של °2 בכל שניה לדוגמא.

trning2.jpg

שיטת בצוע

נחלק את בצוע הפניה לשלושה שלבים:

1. הכניסה לפניה.
2. שמירת פניה מיוצבת.
3. יציאה מהפניה או התיישרות/איזון כנפיים בכוון מסויים.
הואיל וישנו הבדל בין פניות קלות (הטיה של °15) לבין פניות בינוניות (°30) ופניות חדות (°45 או °60), נציין לגבי כל אחת מהפניות את התוספות הרלבנטיות.
ligntturn.jpg
הכניסה לפניה.
לפנית תחילת הפניה יש לבדוק שהאזור "נקי" מתנועות אחרות. במטוס בעל כנף עילית הבדיקה תתבצע מבחוץ פנימה, כלומר, אם אנחנו רוצים לדוגמא לפנות שמאלה, נבדוק: "ימין נקי"-"אף נקי"-"שמאל נקי".
בכניסה לפניה עלינו לשמור את המטוס מתואם, כלומר יש לגלגל ולהכניס רגל לאותו כוון. עם זאת צפוי שאף המטוס יטה ליפול, כפי שראינו בשיעור "השפעת הגאים". לכן בנוסף לגלגול והכנסת הרגל עלינו גם למשוך/להחזיק את האף על מנת שלא יפול. לכן שלב הכניסה לפניה מורכב משלוש פעולות המתבצעות בו זמנית:
א. גלגול (הטיית מוט ההגוי לכוון הרצוי).
ב. הכנסת רגל לכוון ההטיה הרצוי.
ג. משיכה/החזקה של מוט ההגוי לאחור כדי למנוע נפילת האף.
לאחר שגילגלנו את המטוס לזוית ההטיה הרצויה, יש לבצע תנועה נגדית (צ'ק נגדי), כדי לבלום המשך הגלגול. אם לא נעשה זאת, המטוס ימשיך להגדיל את זווית ההטיה/הגלגול ונקבל פניה חריפה יותר ממה שהתכוונו.
בפניה בינונית, נוכל להיעזר בעובדה שכאשר הסמוכה מקבילה לקרקע, אנו בהטיה של °30 ולכן הגלגול יהיה עד למצב שבו הסמוכה מקבילה לקרקע.
בעת הכניסה לפניה נביא את אף המטוס למצב (כלומר לגובה האף ביחס לאופק) שבו הוא צריך להיות בפניה. לצורך כך יש לקבוע מראש נקודת ייחוס ברורה בגוף המטוס: זה יכול להיות בורג על הקצה הקדמי של חיפוי המנוע או סימון אחר שאותו נוכל "לקבע" ביחס לאופק הטבעי. נקודת ייחוס זו תשמש לנו כדי להביא את אף המטוס בדיוק לנקודה שבה צריך האף להיות כדי לשמור גובה קבוע בזמן הפניה.
כאשר מדובר בפניה קלה/בינונית, או פניה חדה של °45, נוכל להביא את המטוס להטיה בתנועה אחת מתמשכת, עד לזוית ההטיה הרצויה. ההבדל היחיד הוא שבפניית °45 יהיה צורך להגביר סל"ד, תוך כדי גלגול המטוס, ל-2400 סל"ד (ובמטוסים מסויימים אפילו מנוע מלא).
בפניית °60 יש לפתוח מנוע תוך כדי גלגול המטוס עד להטיה של °45 ואז לעצור את הגלגול (צ'ק נגדי). מכאן יש לבצע אך ורק משיכה של ההגה עד שהמטוס יגיע להטיה של °60, ומכאן רק לשמור על הטיה זו באופן קבוע תוך כדי הפניה.
בפניות 60° יש הבדל משמעותי יותר בין פניות ימניות לשמאליות. בפניות השמאליות לא נצטרך הרבה רגל שמאל, ולפעמים מרגע שנכנסנו לפניה לא רק שלא ניזקק לרגל שמאל אלא במטוסים מסויימים אפילו נצטרך להפעיל (בעדינות רבה) רגל ימין בפניה שמאלית. לעומת זאת בפניות ימניות, סביר להניח שניזקק לרגל ימין במהלך כל הפניה. עם זאת ברור לחלוטין שיש הבדל בין השלב שבו נכנסים לפניה, שאז צריך יותר רגל לבין המצב שבו שומרים על פניה מיוצבת, שבו למעט פניות חדות, אין צורך בהפעלת רגל כשהמטוס כבר מיוצב בתוך הפניה. בפניות חדות, יהיה צורך, בעיקר בפניות ימינה, בהפעלת רגל, גם כשהמטוס מיוצב בתוך הפניה.
sharpturn.jpg
שמירת פניה מיוצבת.
מרגע שהמטוס מיוצב בתוך הפניה, יש לשמר מצב זה על ידי "שיטת עבודה" קבועה:
1. אף מיוצב בנקודה הנכונה.
2. זווית הטיה נשמרת.
3. אף מיוצב בנקודה הנכונה.
4. מד גובה.
5. אף מיוצב בנקודה הנכונה.
6. מד מהירות.
7. אף מיוצב בנקודה הנכונה
8. זווית הטיה נשמרת ....
 
כשמדובר בפניה של 30 מעלות בעזרת הסמוכה בלבד, ללא היעזרות באופק המלאכותי, יהיה יותר יעיל לעבוד בצורה הבאה:
 
סמוכה מקבילה.
אף מיוצב ("בורג במקום").
סמוכה מקבילה
אף מיוצב
סמוכה מקבילה
אף מיוצב
ביקורת: מד מהירות (מעל 80) מד גובה (בגובה שנקבע) ומד סל"ד בתחום המתאים.

 

יציאה מהפניה בכוון שנקבע ואיזון כנפיים.
1. יש להגדיר כוון שבו נצא נצא מהפנייה. אפשר להגדירו על ידי עצם בולט בשטח, על ידי ענן או על ידי כוון מצפני.
2. ההתיישרות בכוון הרצוי לוקחת זמן ולכן יש להתחיל ביציאה מהפניה לפני שהגענו עם אף המטוס לכוון המבוקש, אחרת יתבצע מצב של over turn.
3. מקובל לומר שיש להתחיל את היציאה מהפניה כחצי מזוית ההטיה. כלומר, אם בצענו פניה בינונית בהטיה של 30°, נתחיל לאזן את הכנפיים כשנהיה 15° לפני הכוון הרצוי. לדוגמא: אם בצענו פניה ימנית של 30° ואנחנו רוצים להתיישר בכוון 360°, נתחיל את תהליך היציאה מהפניה כבר כשנהיה בכוון 345°.
4. היציאה תתבצע על ידי גלגול, יד ורגל לכוון הנגדי מכוון הפניה. אם הפניה היתה ימנית, יש לגלגל שמאלה ולהכניס מעט רגל שמאל כדי לאזן את הכנפיים. יש להקפיד לא לבצע תנועות חטף או "מכות", אלא לגלגל את המטוס וללחוץ על הדוושות בתנועה מתמשכת, כמו סחיטה של לימון.
5. עם ההגעה לכוון הרצוי, יש לבצע צ'ק נגדי, גם של מוט ההגוי וגם בשימוש ברגל נגדית.

טעויות נפוצות במיוחד בעת תרגול פניות:
mistake1.jpg
1. אי בצוע "נקוי" של הסביבה לפני תחילת הפניה.
2. אי שימוש ברגליים בפניות.
3. שימוש מופרז ברגליים בפניות.
4. בהייה באף או במכשיר במקום סריקה מסודרת של מצב האף ו"הצצה" מהירה בכל פעם למכשיר אחר.
5. הזיות בהקיץ באמצע פניה, בזמן שהמטוס צולל לאדמה או נוסק עד כדי הפעלת צופר הזדקרות.
6. אי שמירת גובה בפניה.
7. אי שמירת מהירות בפניה.
8. יציאה מוקדמת מדי או מאוחרת מדי מהפניה.
9. אי ביצוע צ'ק נגדי בכניסות וביציאות מהפניה.
10. כניסות ויציאות "עצלות" לתוך הפניה והחוצה. בדרך כלל מאפיין טייסים בטיסות ראשונות וקשור לחשש מפעולת ההטיה.

spacer.png, 0 kB