הדפסה חמצן ותעופה.
בטיסה בגובה רב, בדרך כלל מעל 10,000 רגל, הגוף מתקשה להשיג לעצמו חמצן, עקב דלילות האוויר. לכן מחייבות התקנות, הן בישראל והן בעולם, כי הטייס לא ימריא בטרם וידא כמות מספקת של חמצן במטוס לטובת צוות הטיסה והנוסעים. להלן דרישות המינימום הקבועות בישראל ובחו"ל:

 

ארה"ב

 

בהתאם ל- FAR עד "לגובה תא" של 12,500 רגל אין צורך בחמצן. מ"גובה תא" 12,500 ועד 14,000 רגל חייב להיות חמצן באווירון לטייסים לכל דקה מעל 30 דקות טיסה בגובה מעל 14,000 רגל חייב להיות חמצן לכל צוות הטייסים בכל עת. ב"גובה תא" מעל 15,000 רגל חייב להיות חמצן לכל שוכני האווירון.

 

ICAO

 

סעיף 4.3.8 של Annex 6 של ה  - International Standards and Recommended Procedures.

 

כעיקרון ICAO מדבר על לחץ בתא הטייס (יותר נכון ב- Personnel compartments) והגובה שאני מציין כאן הוא תרגום של הלחץ. התקנות מדברות על לחץ 700 מיליבר שזה שווה ל-10,000 רגל ולחץ של 620 מיליבר שזה שווה ל-13,000 רגל.

 

מגובה 10,000 עד גובה 13,000 חמצן שיספיק לכל הצוות (לא רק טייסים) ול-10% מהנוסעים לכל קטע טיסה העולה על 30 דקות בגובה זה.

 

מגובה 13,000 כל הזמן לכולם.

 

ישראל

 

תקנה 32 של תקנות הטיס (הפעלה), אשר חלה על מטוסים בהפעלה פרטית, קובעת:

 

לא יפעיל אדם כלי טיס הרשום בישראל בגבהים המצויינים להלן אלא אם מתקיימים התנאים האלה:

 

(1) בגובה לחץ תא מעל 12500 רגל (MSL) 14000 רגל (MSL) - עומד לרשות צוות ההטסה המזערי הדרוש מלאי של חמצן נשימה והוא משתמש בו עבור אותם קטעים של הטיסה בגבהים אלה הנמשכים מעל 30 דקות;
(2) בגובה לחץ תא מעל 14000 רגל (MSL) - עומד לרשות צוות ההטסה המזערי הדרוש מלאי חמצן נשימה והוא משתמש בו במשך כל זמן הטיסה בגבהים אלה;
(3) בגובה לחץ תא מעל 15000 רגל (MSL) - עומד לרשות כל הנמצאים בכלי הטיס מלאי של חמצן נשימה.
(ב) לא יפעיל אדם כלי טיס הרשום בישראל עם תא בעל דיחוס, אלא אם -
(1) בטיסות מעל רום טיסה FLIGHT LEVEL 250) 250), נמצא בכלי הטיס, נוסף לחמצן הדרוש לפי תקנת משנה (א), מלאי של חמצן מספיק ל-10 דקות שימוש לפחות עבור כל הנמצאים בכלי הטיס, לשם שימוש חירום כאשר ירידת כלי הטיס לגובה נמוך יותר נדרשת עקב איבוד הדיחוס בתא;
(2) בטיסות מעל רום טיסה 350, טייס אחד היושב ליד ההגאים חובש מסיכת חמצן ומשתמש בה, והמסיכה מהודקת היטב ואטומה ומספקת חמצן במשך כל הזמן ברציפות או באופן אוטומטי כאשר גובה לחץ התא עולה מעל 14000 רגל (MSL). אולם אותו טייס יכול שלא לחבוש ולא להשתמש במסיכת החמצן ברום טיסה 410 או מתחתיו, אם נמצאים שני טייסים ליד ההגאים ולכל אחד מהם מסיכת חמצן מסוג חבישה מהירה, אשר ניתן תוך 5 שניות לחבוש אותה ביד אחת ממצב מוכן, להזרים את החמצן ולהדק ולאטום אותה כראוי.
(ג) למרות האמור בתקנת משנה (ב)(2), אם מכל סיבה שהיא בכל זמן שהוא נאלץ טייס אחד לעזוב את מושבו ליד ההגאים, בעת טיסה בגבהים מעל רום טיסה 350, יחבוש הטייס שנותר ליד ההגאים את מסיכת החמצן שלו וישתמש בה, עד אשר יחזור הטייס השני למקומו.

 

כמו כן תקנה 263 לתקנות הטיס (הפעלה), אשר חלה על מטוסים בהפעלה מסחרית, קובעת:

 

 (א) טייס של כלי טיס עם תא ללא דיחוס, ישתמש בכל זמן הטיסה בחמצן כאשר כלי הטיס טס -
(1) בגבהים של מעל 10,000 ועד 12,000 רגל MSL, בכל הנוגע לאותו חלק של הטיסה בגבהים אלה הנמשך יותר משלושים דקות;
(2) מעל גובה של 12,000 רגל ‎.MSL
(ב) כאשר תא כלי הטיס הוא בעל דיחוס וכלי הטיס מופעל בגובה לחץ תא מעל 10,000 רגל, ימלא אחר הוראות תקנת משנה (א).
(ג) כאשר כלי הטיס מופעל עם תא בעל דיחוס, בגובה של מעל 25,000 רגל, אלא אם לרשותו של כל טייס מסכת חמצן מסוג חבישה-מהירה -
(1) לפחות טייס אחד בעמדת טיסה יחבוש מסכת חמצן, כשהיא מהודקת היטב ואטומה, המספקת חמצן בכל עת או מספקת חמצן אוטומטית כאשר גובה לחץ התא עולה על 12,000 רגל ‎;MSL
(2) בנוסף לאמור בפסקה (1), במשך אותה טיסה לכל טייס אחר בעמדת טיסה תהיה מסכת חמצן מסוג חבישה-מהירה, שניתן לחבוש אותה מיד, להדקה ולאטמה כראוי והיא מספקת חמצן.
(ד) כאשר כלי הטיס מופעל עם תא בעל דיחוס, בגובה של מעל 35,000 רגל ‎MSL לפחות טייס אחד בעמדת טיסה יחבוש מסכת חמצן כשהיא מהודקת ואטומה, כאמור בתקנת משנה (ג)(1).
(ה) עוזב טייס את עמדת הטייס כשכלי הטיס מופעל מעל 25,000 רגל MSL יחבוש הטייס הנותר מסכת חמצן מסוג מאושר עד שובו של הטייס האחר לעמדתו. 264. חמצן לשימוש רפואי על ידי נוסעים

 


 

 

spacer.png, 0 kB