הדפסה מבוא לקריאת מפה
 
 
map2.jpg בבית ספר לטיסה אנו לומדים קריאת מפה אווירית. זוהי שיטה של השוואת פני הקרקע לתמונת המפה, המביא לידי קביעת מקומו של המטוס. המשמעות של השוואת פני הקרקע לתמונת המפה, היא הבחנה של עצמים על פני השטח וזיהויים על פני המפה. המפה עצמה מסומנת בסימנים מוסכמים שהטייס לומד אותם.


יש צורך להתרגל לפענח את פני השטח באמצעות המפה. תמונת השטח נראית שונה בזויות השונות תוך כדי הטיסה. ברור שקריאת המפה ופענוח השטח אפשריים רק בתנאים המאפשרים ראייה ברורה של הקרקע.


קריאת מפה מאפשרת בצוע טיסה מנקודה לנקודה בדרך פשוטה ומדוייקת והיא תופסת חלק חשוב בין שיטות הנווט השונות. העצמים על הקרקע לפיהם נעשית קריאת המפה, מחולקים לשלוש קבוצות:


א. עצמים שהמאפיין העקרי שלהם הוא שטח כיסוי כדול: כגון ערים גדולות, אגמים, יער, שטחי חול גדולים והרים.


ב. עצמים קויים: כגון חופים,  פסי רכבת, כבישים, נהרות, ואדיות וקו רכס. ה"קו" שמייצרים עצמים אלה יכול ללוות אותנו לאורך קטע נתיב, או יכול ל"חתוך" את הנתיב ובכך לספק אינדיקציה של זמן הגעה לנקודת החיתוך.


ג. עצמים נקודתיים: כגון צמתים, גשרים, נקודות יישוב קטנות, מבנה גדול בולט בשטח לא מבונה. היתרון הגדול של עצמים נקודתיים (בתנאי שהם מספיק גדולים כדי להבחין בהם בנקל), הוא שהם מספקים אינדיקציה כפולה: גם למרחק של המטוס מהנתיב וגם לזמן ההגעה לנקודה (כלומר מאפשרים לנו לראות האם סטינו ימינה/שמאלה מהנתיב, בהנחה שהעצמם נמצא על הנתיב במרחק ידוע ממנו, וגם מאפשרים לנו למדוד זמן הגעה לעצם הנקודתי כדי לבדוק האם הגענו בזמן/באחור/הקדמנו).
התנאי היסודי לשימוש בעצמים אלה, הוא שינון מעמיק של העצמים, אופיים, מיקומם והזמן שבהם הם אמורים להופיע. לפני ההמראה חייבת להיות לנו בזכרון, תמונה של מה שאנחנו מצפים לראות במהלך הטיסה. במהלך הטיסה אין זמן להרהורים פילוסופיים ויש לבוא מוכנים היטב לפני הטיסה, אחרת מתברברים.
 
להמחשה: ראו את מפת הנווט בקובץ למטה: זהו נווט לימודי מהרצליה לראש פינה דרך חדרה-עפולה.
 
 
FileDescriptionDownload this file (rp.nav.jpg)rp.nav.jpg 


spacer.png, 0 kB