הדפסה חמשת העקרונות לקריאת מפה.
map3.jpg לימוד טיסה, ותעופה בכלל, מבוססים על עקרונות פשוטים. לצורך קריאת המפה אנו מפעילים חמישה עקרונות יסודיים, מהם אין לסטות בשום מחיר. הקפדה על כללים אלה מבטיחה פענוח נכון של המפה ופני השטח בהתאמה.



א. העקרון הראשון - החזקת המפה: יש להחזיק את המפה בצורה כזאת שהמפה תפנה לכוון ההתקדמות של המטוס. שיטת ההחזקה של המפה מבחינה מעשית היא: הטייס מחזיק את המפה בעזרת אגודל יד שמאל שלוחץ את המפה על ההגה. כלומר האגודל מהדק את המפה להגה ועל ידי כך מושגים שני דברים: האחד, הטייס אוחז בהגה בצורה נוחה. השני: האגודל מצביע כל הזמן על המיקום הנוכחי של המטוס. לכן גם ברור שהמפה נעה כל הזמן מתחת לאגודל יד שמאל של הטייס.


ב. העקרון השני - "מהגדול אל הקטן": על פני הקרקע יש מספר רב של עצמים. ברור לגמרי שקל יותר לזהות עצמים גדולים בהשוואה לעצמים קטנים. לכן יש לזהות תחילה את העצם הגדול ורק לאחר מכן לזהות עצמים קטנים יותר. לדוגמא: אם אנחנו מחפשים מבנה נטוש שנמצא 5 מייל צפונית ליישוב קטן והיישוב הקטן נמצא מצפון לעיר גדולה – קודם נאתר בקלות יחסית את העיר הגדולה, באמצעותה נאתר את הישוב הקטן ודרכו נתאפס על מיקום המבנה הנטוש.


ג. העקרון השלישי - "שעון מפה שטח" או בראשי תיבות - "שמש" . בקריאת מפה יש להשוות את המפה לשטח ולא את השטח למפה. כלומר: אין להסתכל החוצה ולחפש את הנקודה, אלא תחילה יש לקבוע מתי אני צריך לראות את העצם, לזהות את העצם במפה ורק אז, בזמן שבו העצם צריך להיות בקרבת המטוס, לחפש אותו בשטח. לשיטה זו יש שלושה יתרונות:


a. קל יותר לחפש על הקרקע מאשר על המפה משום שהעצמים מופיעים על הקרקע בצורה טבעית המוכרת לנו מהחיים.
b. המטוס מתקדם במהירות והנקודה שאנו מחפשים עלולה להיעלם מהאופק אם לא נדע מה לחפש, מתי לחפש ואיפה לחפש. שיטת "שמש" מבטיחה שנחפש את הנקודה בזמן שהיא בקירבת המטוס, מבטיחה שנחפש אותה במקום הנכון ושנדע מה בדיוק אנחנו מחפשים.
c. העצמים שעל הקרקע משתנים. לפעמים הם נעלמים ולפעמים מופיעים דברים חדשים שלא עודכנו עדיין במפה. כלומר, מה שקיים במפה קיים בדרך כלל בשטח (ואם השתנה, בדרך כלל יהיו סימנים שיעידו על קיומו בעבר), אבל לא כל מה שקיים בשטח יופיע במפה. התוצאה היא שכדאי לנו לקבוע קודם מה אנחנו מחפשים על המפה לפני שאנחנו מחפשים בשטח ומתבלבלים בגלל שפע העצמים שיש סביבנו וחולפים לידינו במהירות.
 
הערה לגבי מועד חיפוש נקודות הזהוי: בנווט, כמו בכל דבר הקשור להטסת מטוס, ברגע שסיימנו מטלה אחת, מייד עלינו לשאול את עצמנו: מה הדבר הבא שעלי לעשות? לכן ברגע שהתחלנו "לג" כלשהו וסיימנו את בד"ח היציאה ללג, השאלה הבאה שנשאל את עצמנו היא: מה נקודת ההזדהות הקרובה. נזכיר לעצמנו איזו נקודה זו ובעוד כמה זמן היא צריכה להיות בקירבת המטוס. אם מדובר בנקודה בולטת במיוחד כמו הר תבור, הכינרת הוא ארובות חדרה, נוכל לחפש ולראות את הנקודה כבר בתחילת הלג. אם מדובר בצמת או גשר, נצטרך להיות במרחק של לא יותר ממייל אחד עד שלושה כדי לראות את הנקודה וזה אומר במרחק שבין 40 שניות ל-2 דקות מהנקודה.


ד. העקרון הרביעי - ייצור תמונת השטח: על פני הקרקע, בסביבה הקרובה, יכולים להופיע מספר עצמים שיכולים להתאים לתאור הכללי של העצם/הנקודה שאנחנו מחפשים. התוצאה היא שאנחנו עלולים לטעות ולזהות את העצם הלא נכון כאילו הוא הנקודה המבוקשת. על מנת להמנע מטעות זו, אין להסתפק בזיהוי העצם רק לפי צורתו הוא, אלא יש לזהות גם את סביבתו.


לדוגמא: אם אנחנו מחפשים יישוב קטן באזור שכולו יישובים קטנים זה ליד זה, יש לאתר צומת גדולה או מסילת רכבת או גשר בולט או צורה ייחודית של היישוב, שיעזרו לנו לקבוע בוודאות איזה מהיישובים הדומים הוא היישוב המבוקש.


ה. העקרון החמישי - צמצום השטח: צמצום שטח המפה שבו נבחר את העצמים לזיהוי. כלומר אנחנו רוצים להקטין את האזור שבו נצטרך לחפש. ברור שככל שנחפש בשטח יותר קטן, יש פחות סכנה שנתבלבל בין עצמים דומים, או לא נדע היכן לחפש את העצם הדרוש. שיטת הצמצום מתבצעת על ידי שרטוט נתיב הטיסה על המטוס, חלוקת הנתיב לקטעים שונים לפי זמן ההגעה המשוער וסימון קוי עזר נוספים (קוי סחיפה, קוי 2 דקות וכיוב').



 


spacer.png, 0 kB