אחד הדברים שבהם יעסוק מדריך הטיס במסגרת הכשרת הטייס לקראת קבלת רשיון טיס אזרחי, הוא לימוד הטייס לעתיד, כיצד לגרום למטוס להביא אותנו מנקודה אחת לאחרת. לצורך כך על הטייס לשלוט בטכניקה פשוטה וברורה אשר יישומה מאפשר לו לדעת בוודאות את מיקומו בכל רגע נתון וכן כיצד לנווט למטרה.

 

 

בבית ספר לטיסה אנו לומדים קריאת מפה אווירית. זוהי שיטה של השוואת פני הקרקע לתמונת המפה, המביא לידי קביעת מקומו של המטוס. המשמעות של השוואת פני הקרקע לתמונת המפה, היא הבחנה של עצמים על פני השטח וזיהויים על פני המפה. המפה עצמה מסומנת בסימנים מוסכמים שהטייס לומד אותם.

לימוד טיסה, ותעופה בכלל, מבוססים על עקרונות פשוטים. לצורך קריאת המפה אנו מפעילים חמישה עקרונות יסודיים, מהם אין לסטות בשום מחיר. הקפדה על כללים אלה מבטיחה פענוח נכון של המפה ופני השטח בהתאמה.

כדי להקל על עצמנו במהלך טיסת הנווט, אנו בוחרים מראש נקודות זיהוי מסוימות, אותן נאתר בזמן הטיסה. זיהוי הנקודות יאפשר לנו לדעת בוודאות שאנו אכן נמצאים בנתיב המתוכנן, או לדעת מה מידת הסטיה שלנו מהנתיב. אחד מתפקידיו של מדריך טיסה, הוא ללמד את החניך כיצד לבחור נקודות כאלה.

הדרכת טיסה ואימון הטייס, לוקח בחשבון אפשרות שעלול לקרות שהטייס אינו יודע היכן הוא נמצא בנקודת זמן מסוימת. הסיבות לכך יכולות להיות רבות: שכבת עננים שגרמה לאובדן קשר עין זמני עם הקרקע, אובדן ריכוז של הטייס או כל סיבה אחרת. שיטת הנווט שאנו פועלים לפיה חייבת לספק פתרון גם למקרה מעין זה.

לצורך שמירה על נתיב וזמן הגעה למטרה (בעגה המקובלת – "זמן מגע מטרה" או בקיצור זמ"מ) אין די בקריאת מפה. יש צורך בהערכת מרחקים וזמנים על גבי המפה. לדוגמא אם המטוס סטה מהנתיב ימינה או שמאלה, או אם המטוס מגיע למטרה מוקדם מהצפוי בגלל רוח גבית, יש צורך באמצעי עזר שיעזרו לנו לאמוד את מידת הסטיה מהתכנון המקורי.

 

 

 

 

 

 

 

מי שמתעתד ללמוד לטוס או להטיס, במסגרת רשיון טיס אזרחי פרטי, אינו חייב לערוך חישובים מתמטיים מסובכים. עם זאת, כדאי תמיד להכיר שיטות לחישובים גסים ומהירים שמסייעים לנו לשלוט במצב.

 במסגרת קורס טיס אזרחי נדרש נלמד כיצד לשלוט במצב גם כאשר המטוס טס בנתיב שונה מהמתוכנן, עקב סחיפת הרוח, או כשאנו מגלים כשיש אפשרות שהוא יגיע ליעד באחור או מוקדם יותר מהמתוכנן. תיקונים לרוח מתחלקים לשני סוגים: תקונים עקב סחיפה הצידה (ימינה או שמאלה מהנתיב), ותיקונים עקב מיהור או פיגור בלוח הזמנים (רוח אף או גב). את הטיסה אנחנו מתכננים לפי הכוונים המצפניים ועל בסיס המהירות האווירית שלנו.  לצורך התכנון אנחנו מניחים שאין השפעת רוח ולכן הכוון המצפני יהיה זהה לנתיב הקרקעי והמהירות האווירית תהיה זהה למהירות הקרקעית. אבל בפועל תמיד יש איזשהו הבדל, לפעמים גדול יותר ולפעמים קטן יותר. לפעמים עיקר השפעת הרוח היא רק על הכוון או המהירות ולפעמים על שניהם.

 

 

בזמן הטיסה חייב הטייס לנהל תרשומת מעקב, ה משווה בין הבצועים הצפויים במהלך הטיסה לבין מהלך הטיסה בפועל. מעקב זה הכרחי כדי לזהות האם המטוס עומד בלוח הזמנים, ממהר או מפגר, וכן לזהות את כוון הרוח ועוצמתה, כדי לתכנן את המשך הטיסה.