הדפסה דלק תעופתי

קורס טיס אזרחי הוא מסגרת מעשית מאוד, שבה מתחכך החניך באופן טבעי בין השאר בנהלי תדלוק ובדיקות דלק. הטפול בדלק בתחום התעופה הוא "קדוש", במובן זה שהדלק נבחן פעמים רבות לפני שהוא מגיע למנוע המטוס. הדלק נבדק במזקקות ועל ידי חברת התדלוק המקבלת את הדלק למתקניה בשדה התעופה, אך מכאן ואילך ישנה "עליית מדרגה" בקפדנות. מיכלית הדלק נדגמת באופן קבוע. בנוסף, יש מיכל שקוף על גבי המיכלית, שכל הדלק עובר דרכו באופן המאפשר לראות זיהומים אם חלילה ישנם. אחרי כל אלה, הטייס מבצע בדיקות עצמאיות של הדלק במטוס. אך לפני שנעמיק בכל אלה, כדאי לדעת מהם המאפיינים העקריים של דלק וכמה מושגי יסוד בקשר אליו.

 

אוקטן הדלק

אוקטן הדלק הוא מספר המגדיר את התנגדות הדלק להצתה. יש לזכור שאנו מעונינים לשלוט בתזמון ההצתה של הדלק במנוע. הצתה מוקדמת מדי או מאוחרת מדי עלולים לגרום נזק למנוע. כאשר במנוע יש יחס דחיסה גבוה, כלומר הדלק נדחס ומתחמם עקב דחיסתו, יש סכנה שהוא יתפוצץ לפני הזמן. אם יש לדלק אוקטן גבוה, נוכל לשלוט בצורה טובה יותר בתזמון ההצתה ולהמנע מהצתה לא מתוכננת.

ככל שהאוקטן גבוה כך קשה להציתו, והוא גם בוער במהירות נמוכה יותר מדלק באוקטן נמוך.  במילים אחרות: דלק באוקטן נמוך ניצת מהר ונשרף מהר. דלק באוקטן גבוה, ניצת פחות מהר ונשרף פחות מהר. ה"אוקטן" הוא מספר אמפירי שמציין את תכונת ההתנגדות של הדלק להצתה.

עד לתחילת שנות ה-90 היה נהוג לפתור את בעיית ההצתה העצמית של הדלק על ידי הוספת עופרת לדלק. העופרת סייעה להעלאת האוקטן. ואולם, משהתברר הנזק הרב לסביבה שגורמת פליטת הדלק המועשר בעופרת, נאסר השימוש בה בחלקים רבים בעולם. כתוצאה מכך הוחל שימוש בתוספים אחרים המשיגים את אותה תוצאה.

אין להשתמש בדלק שונה מזה שממליץ היצרן: אם נשתמש בדלק בעל אוקטן נמוך יותר מזה שתוכנן על ידי היצרן, יש סכנה של הצתה מוקדמת ונזק למנוע. אם נשתמש בדלק בעל אוקטן גבוה יותר שנשרף לאט יותר, תהיה ירידה בבצועי המנוע ונזק למנוע.


סוגי דלק למנועי בוכנה תעופתיים בישראל

דלק LL100 AVGAS (דלק תעופתי בצבע תכלת בהיר): דלק 100 אוקטן, דל בעופרת. בעל ריח חריף. מגע איתו גורם, לאחר ההתנדפות, להתייבשות של עור הגוף. כאשר יש במטוס מיכלי דלק עשויים גומי, יש לשמור את המיכלים תמיד במצב מלא כדי למנוע התייבשות של הגומי ובלאי מואץ של המיכל עקב ייבוש ופצוצים בגומי.


תופעת הבקטריות בדלק סילוני

דלק תעופתי יוצא מהמזקקות נקי מזיהום בקטריאלי בעיקר בגלל הטמפרטורת הגבוהות השוררות בתהליך הזיקוק. ואולם, הדלק מזדהם עם המגע באויר או חדירת מים. בעבר נמצאו בקטריות ופטריות במיכלי דלק. תופעה זו לא נצפתה מעולם בישראל, אך נמצאה באוסטרליה. הנזק העיקרי של מזהמים אלה הוא יצירת משקעים או מוצקים הסותמים מסנני דלק ומעברי דלק ובמקרים מסוימים אף יצירת חלודה.

כדי שמיקרוארגניזמים כאלה ייווצרו יש צורך בנוכחות של מים בדלק. חלק מהאורגניזמים זקוקים לחמצן כדי להתפתח ואחרים יכולים בלעדיו (חיידקים אנאיירוביים). בנוסף לדלק המשמש להם כמזון ולמים זקוקים המיקרואורגניזמים הללו לחומרי יסוד שונים כמו זרחן וטמפרטורה נוחה לגידול. את כל אלה יש להם בדרך כלל בדלק סילוני, ואולם, מנוע סילוני בדרך כלל רגיש פחות לזיהומים מסוג זה ולכן בפועל התופעה אינה מורגשת כל כך. הדלק המשמש למנועי בוכנה (שבו אנו משתמשים בבית הספר לטיסה) נחשב רעיל למיקרואורגניזמים ולכן בעיה זו לא התעוררה מעולם בישראל.

מכל מקום, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיה זו, היא מניעה. כדי למנוע נוכחות מים במיכלי דלק יש לוודא שהם סגורים היטב במיוחד בימים שבהם יורד גשם וכן כדאי למלא את המיכלים בסוף הטיסה כדי למנוע חלל במיכלי הדלק. חלל לא מלא במיכלי דלק הוא מקום שבו יכול להתרחש עבוי עקב צניחה חדה של טמפרטורה בלילה וביחד עם לחות יחסית גבוהה, הדבר יכול להוביל ליצירת מים במיכלים. ישנם גם חומרי מניעה, המשמשים כתוספים. ואולם, כאמור בישראל לא ידוע לנו על תופעה כזאת. בכל מקרה נוהגים בתי הספר לתדלק בסוף היום את המטוסים משיקולים מנהלתיים ויתכן שאף התנהלות זו מסייעת לעובדה שלא ידוע על תופעה כזאת בישראל.

 דלק למנועי סילון בישראל

JET A1 דלק על בסיס נפט בצבע זהוב עדין (למעשה ללא תוספת צבע וזהו הגוון המקורי). מותיר הרגשה של שמנוניות אחרי מגע עם עור הגוף, להבדיל מהיובש שמשאיר AVGAS.

לדלק סילוני מוסיפים תוספים שונים למניעת קפיאה, מניעת זהומים בקטריאליים, סיכוך, מניעת קורוזיה וכיוב'.


אדוי דלק ומחסומי אדים.

דלק מתאדה בקצב מהיר יותר כאשר הוא נמצא בסביבה שבה הלחץ נמוך יותר. לכן, עם הטפוס בגובה, קרי, ירידה בלחץ האטמוספרי, גדל קצב האדוי של הדלק. זה יכול להביא במקרים מסוימים למצב שבו נוצרים אדי דלק בצנרת. כיון שהמשאבות תוכננו לדחוף נוזל ולא גז, הן יעילות פחות במצב שבו נוצרים אדי דלק בצנרת ואז עלול להווצר "מחסום אדים". כדי למנוע תופעה זו מתקינים יחידת דחיסה במיכלים או במקום אחר במערכת הדלק כדי לדחוף את הדלק לכוון המנוע. תופעה זו בולטת במיוחד בזמן החלפת מיכלי דלק תוך כדי טיסה והיצרנים בדרך כלל מגדירים נוהל עבודה מסודר כדי למנוע את התופעה.

 

spacer.png, 0 kB