הדפסה מיכלי דלק תעופתיים

חשוב להכיר את מיכלי הדלק במטוס, לא רק מבחינת הקיבולת שלהם, אלא גם סוג החומר ממנו הם עשויים, הדרך בה הם מחוברים למטוס והיכולת לנתק אותם בעת הצורך.


ישנם שלושה סוגים עקריים של מיכלי דלק:


א. מיכלים אינטגרליים. מיכלים אלה נמצאים לרוב בכנפיים (ובמטוסים מסויימים בתוך מייצבי הגובה). הם נקבעים מראש על ידי היצרן ומיועדים לאחסון בנפח מירבי. היתרון העיקרי שלהם הוא בכך שלמעשה כיון שהם חלק ממבנה המטוס, נדרשת תוספת משקל קטנה יחסית לצורך המיכל עצמו. יתרון זה הופך אותם לפופולרי במטוסי נוסעים.


ב. מיכלים קשיחים. מיכלי מתכת (או חומרים מרוכבים) אטומים המותקנים בכנף או בגוף המטוס. פשוטים אך מוסיפים משקל שאינו תורם הרבה לחוזק מבנה המטוס. לעיתים מתקינים אותם על קצה הכנף על מנת להשתמש בהם כאמצעי לצמצום התופעה של "מערבולות קצה כנף". סוג זה של מיכלים פופלרי יותר במטוסים קלים.


ג. מיכלים גמישים. לצורך התקנתם בגוף המטוס או בכנף דרושה מסגרת תומכת. יתרונם הגדול הוא בשימוש צבאי כיון שיש להם יכולת אטימה עצמית במקרה של פגיעה במטוס.



בתוך מכלי הדלק מותקנים "מחבלי זרימה" (baffles) שתפקידם לצמצם השפעה של טלטול/זרימה של הדלק מצד לצד בתוך המיכל במקרה של תמרונים, האצה, האטה או החלקה של המטוס. במטוסים גדולים ה-baffles  מצוידים בשסתומי בקרה שמאפשרים לדלק לזרום לכוון גוף המטוס אך לא לכוון קצות הכנפיים, היינו לאזון הכוח הצנטרפוגלי.


למיכלי הדלק נלווים לרוב פתחי אורור, נקזי מים, צינורות הזנה בין מיכל למיכל, מערכות החוונה או מדידים למיניהם. במטוסים גדולים יהיו בדרך כלל גם בוסטרים שדוחפים את הדלק למנוע, שסתומים לאזון כמויות ורמות דלק בין מיכלים, מערכות המפקחות על לחץ הדלק ועוד.


spacer.png, 0 kB