הדפסה המאייד (קרבורטור)

עיקרון פעולת המאייד מבוסס על עקרון ונטורי (ראה הפרק על חוק ברנולי וצינור ונטורי). נוזל או גז זורמים בתא שתוכנן בקפידה יוצרים איזור של לחץ נמוך. לחץ נמוך זה משמש לשאיבת הדלק ולעירבובו באויר מה שיוצר את התערובת הדרושה לפעולת המנוע.


אופן פעולת המאייד

תא המצוף מלא בכמות קטנה של דלק המוכן לשימוש ומתמלא בעת הצורך על ידי משאבת הדלק. דחיפת ידית המצערת בתא הטייס, גורמת, באמצעות כבל, לפתיחה של המצערת (מכסה עגול המגביל את זרימת האויר לתוך המאייד). ברגע שהמצערת פתוחה, המנוע שואף לינוק אוויר. הדבר שגורם ליניקת האוויר הוא תנועת הבוכנות (כאשר שסתומי היניקה פתוחים). היניקה גורמת לאוויר לנוע מהמאייד למנוע.

האויר זורם דרך מעבר צר הגורם, על ידי עקרון ונטורי/ברנולי, להאצת מהירות האויר. נוצרת זרימה דמויית טורנדו אשר מערבבת את האויר והדלק. תערובת הדלק-אויר זורמת דרך הסעפת (manifold) ואז דרך שסתומי היניקה אל הבוכנות. כשאנחנו דוחפים את המצערת, נוספת כמות קטנה של דלק, מה שיוצר תערובת דלק-אויר עשירה יותר הנחוצה לצורך האצה של המנוע.

כאשר המנוע קר דרושה כמות גדולה יותר של דלק לעבודתו - תערובת עשירה.
בתערובת דלק-אויר כמות גדולה של דלק נקראת "תערובת עשירה", היינו, עשירה בדלק.
תערובת שבה יש כמות קטנה של דלק נקראת "תערובת עניה".
כאשר אנו מכניסים אוויר חם לקרבורטור, אנו מקטינים את כמות החמצן בתערובת, עקב זאת החלק היחסי של הדלק ליחידות חמצן גדל ולכן התערובת נעשית עשירה יותר.

כאשר הדלק מתאייד, הוא גרום לירידת הטמפרטורה בסביבתו. ירידת הטמפרטורה יכולה לגרום לשתי תופעות:
א. ירידת הטמפרטורה בתוך הצילינדרים כאשר התערובת עשירה.
ב. ירידה של הטמפרטורה עד כדי קפאון בתוך המאייד, ובמיוחד באזור הצר של המאייד. קפאון זה יכול לגרום בתנאים מסויימים להווצרות קרח בתוך המאייד.



הערות למאייד ושימוש באוויר חם למאייד בטיסה



על מנת למנוע הווצרות קרח במאייד, או על מנת להפשיר קרח שכבר נוצר, יש בתא הטייס ידית המאפשרת הזרמה של אוויר חם למאייד.


ידית הפעלה של אוויר חם לקרבורטור – מזרימה לקרבורטור אוויר לא מסונן שעובר סביב צינורות הפליטה החמים. עם הזרמת האוויר החם, במקרה של התקרחות, ישנה ירידה בסל"ד, ורק לאחר מכן עליה בסל"ד ביחס למצב שבו היינו בהתקרחות קרבורטור, אך הוא נשאר עדיין מתחת לרגיל בגלל שאנחנו עם אוויר חם. הסיבות לירידה הראשונית של הסל"ד הן שתיים:


א. האוויר חם יותר אך דליל יותר בחמצן – באופן שגורם לתערובת להיות עשירה יותר (יותר יחידות דלק ליחידות חמצן), אך לא אופטימלית. סיבה זו נשארת בעינה גם אחרי שהקרח נמס, והיא גורמת לכך שהסל"ד אמנם עולה ביחס למצב של התקרחות אך נשאר מתחת למצב תקין ורגיל בלא שימוש באוויר חם.


ב. הקרח הופך למים ונכנס לתוך הצילינדרים.



 


spacer.png, 0 kB