הדפסה יציבות בגלגול.
gilgul.jpg יציבות בגלגול: יציבות סביב ציר האורך. זו יציבות של ציר הרוחב, סביב ציר האורך. כדי לעסוק בנושא זה עלינו להכיר מושגים כמו "דיהדרל" ו-"כנף משוכה".

האמצעים להשגת יציבות בגלגול
:

 

1. כנף עילית. כאשר המטוס כולו תלוי מתחת לכנף, והמטוס נכנס לגלגול, משקל המטוס שואף להחזיר אותו למצב של כנפיים מאוזנות.

 

2. מרכז כובד נמוך.

 

i. משיג את אותו אפקט של כנף עילית: משקל המטוס המתבטא בנקודת מרכז הכובד, הנמצא מתחת לכנפיים, שואף להביאן בחזרה למצב מאוזן, מעת הכניסה למצב של גלגול.

 

ii. בזמן הגלגול ישנו גם סבסוב לתוך הפניה. התוצאה היא שזרם האוויר פוגע בגוף המטוס מהצד. הואיל ומרכז הכובד נמוך, רוב זרם האוויר פוגע בנקודה שמעל מרכז הכובד. נוצרת כאן מעין זרוע על מרכז הכובד שמהווה "ציר". הכח המופעל שואף להחזיר את המטוס למצב של כנפיים מאוזנות.

 

3. דיהדרל: תורם ליציבות בגלגול, במספר דרכים:

 

i. כשהמטוס מגלגל לתוך פניה, העילוי שמייצרת הכנף הנמצאת בצד הפנימי של הפניה, היינו הכנף "הנמוכה", דוחף אותה כלפי מעלה. זאת בהשוואה לכנף נטולת דיהדרל, אשר במצב כזה מקבלת עילוי לתוך כוון הפניה, דבר שמחריף את הגלגול.

 

ii. האוויר מגיע, ביחס למישור הכנף, מלמטה. התוצאה היא שזוית ההתקפה על הכנף גדלה. בנוסף, האוויר דוחף את הכנף מלמטה כלפי מעלה ושואף להרים אותה.

 

iii. בכנף שעלתה למעלה, היינו הכנף החיצונית לפניה, זוית ההתקפה קטנה. בנוסף זרימת האוויר היחסית דוחפת אותה כלפי מטה.
dihedral_1.jpg
4. כנף משוכה לאחור: בזמן הפניה ישנו גם סבסוב לתוך הפניה. זרימת האוויר באה כעת מתוך כוון הפניה שהוא כוון ההתקדמות של המטוס. כתוצאה מכך הכנף הנמוכה מקבלת יותר זרימת אוויר, והעובדה שהיא משוכה לאחור מגדילה את שטח החזית שלה לזרימה היחסית בהשוואה לכנף הנמצאת בניצב לציר האורך של המטוס. לכן היא משיגה יותר עילוי ושואפת לעלות. הכנף החיצונית לפניה, מוסתרת מהזרימה היחסית שבאה מכוון ההתקדמות של המטוס. התוצאה היא פחות זרימה ופחות עילוי, ולכן שואפת לרדת.

 

spacer.png, 0 kB