הדפסה יציבות בסבסוב.
icescating.jpgיציבות בסבסוב: היציבות של המטוס סביב הציר האנכי. זו יציבות של ציר האורך סביב הציר האנכי. זו היציבות בשמירת כוון. זו היציבות החזקה ביותר הנדרשת ממטוס. מדוע? כי ממילא כמעט ואין תמרונים שבהם נשאף להכניס את המטוס למצב של טיסה תוך כדי סבסוב (בלבד). אנחנו מעונינים בדרך כלל בטיסה מתואמת ולא בטיסה תוך כדי החלקה. החלקה גורמת לטיסה לא יעילה, היא מבזבזת פוטנציאל.
כיצד נשיג יציבות בסבסוב?

 

1. מייצב כוון גדול ורחוק מאחורי מרכז הכובד. מייצב כזה יהיה בעל מומנט גדול ולכן ישמור  טוב יותר על כוון (ימנע סבסוב). כיצד מייצב כוון בעל מומנט גדול עוזר להשיג יציבות בסבסוב? אם לדוגמא אף המטוס מסבסב ימינה, המייצב נחשף לזרימה מצד שמאל. נוצרת זוית התקפה ועלוי שדוחף את הזנב ימינה, ולכן האף נדחף ימינה, באופן שמאזן את שאיפת הסבסוב המקורית.

 

מדוע המייצב צריך להיות דווקא מאחורי מרכז הכובד ולא לפניו? נניח שהמייצב היה לפני מרכז הכובד. אם אף המטוס היה מסבסב לכוון כלשהו, המייצב שלפני מרכז הכובד, לצורך הענין נניח שהוא ממש בקצה האף, היה מייד מגביר את פעולת הסבסוב. למה? כי הוא נחשף לזרימה כזאת שדוחפת אותו עוד יותר לכוון הסבסוב המקורי.

 

2. כנפיים משוכות לאחור.

 כנפים משוכות לאחור, ייראו בערך כך:              
swept_wing.jpg




ולעומתו, מטוס בעל כנפיים ללא משיכה לאחור:                 
straight.jpg
נניח שישנו מטוס בעל כנפיים רגילות, היינו ללא כל משיכה לאחור, ונניח לצורך הענין שהן ב-90 מעלות לציר האורך של המטוס. כאשר מטוס כזה טס טיסה מתואמת, כל כנף מייצרת גרר בעוצמה מסוימת, הנובעת מהעובדה שכל אורך הכנף מקבל זרימת אוויר ולכן גם מייצר התנגדות. נניח כעת שמטוס כזה, בעל כנפיים לא משוכות, מחליק בחריפות שמאלה, היינו מסבסב חזק מאוד ימינה. כעת החשיפה לזרימת האוויר בכנף השמאלית, אינה שווה לכל אורכה. קצה הכנף מקבל זרימת אוויר, אך החלק הכנף הקרוב יותר לשורש הכנף מקבל פחות זרימת אוויר ביחס למצב של טיסה מתואמת. כלומר בהשוואה למצב טיסה מתואם, הכנף בכללותה מקבלת פחות זרימה וממילא מייצרת פחות גרר. לכן מגמת הסבסוב בכנף כזאת תגבר, משום שאין מה שייצר גרר בעוצמה שווה לעוצמה המיוצרת על ידי כנף שכולה חשופה לזרימה.

 

מה היה קורה במקרה כזה אילו הכנפיים היו משוכות לאחור? אם המטוס היה מחליק שמאלה, היינו מסבסב ימינה, הכנף המשוכה לאחור, היתה כעת נכנסת למצב של 90 מעלות מול הזרימה היחסית, ומייצרת גרר מירבי, מה שהיה מאזן את הסבסוב, ומסייע למטוס לחזור למצבו הקודם.

 


 

 

spacer.png, 0 kB