הדפסה חשמל וברקים

ברקים היא תופעה מענינת, גם בהיבט התעופתי. יש לה השלכות מעשיות גם על תחזוקת המטוס וגם על האופן שבו נטיס את המטוס, או יותר נכון על השאלה מאיזה אזורים נתרחק כאשר אנחנו מטיסים מטוס.


כפי שתוכלו לראות בפרק העוסק במטאורולוגיה לטייסים, ישנה חלוקה בין שני סוגם עקריים של עננים: כאלה בעלי התפתחות עננית ונקראים קומולוסים או עננים ערמתיים, וכאלה בעלי התפתחות אופקית בעיקר, הנקראים סטרטוסים או שכבתיים. בין העננים הערמתיים, האימתני שמכולם הוא הקומולוסנימבוס.

ברקים היא תופעה שמאפיינת בעיקר את ענני הקומולונימבוס, הנקראים גם ענני סערה. האמת היא שאין תשובה ברורה לגמרי לשאלה מדוע וכיצד נוצר מטען חשמלי בתחתית עננים אלה, אך זו עובדה שלא ניתן להתווכח איתה.

מדענים משערים שהסיבה להווצרות המטען החשמלי שהופך לברק היא כנראה המגע/החיכוך בין טפות המים וגבישי הקרח בתוך הענן. יש לדעת שבתוך ענן כזה יש תנועה אנכית חזקה מאוד ומהירה מאוד, שגורמת לחיכוך אלים ואגרסיבי בין גבישי הקרח, חלקיקי האוויר והאבק וטפות המים. כל זה ביחד, כך משערים, גורם לשחרור אלקטרונים מהאטומים (כמו חשמל סטטי הנפרק כשאנחנו נוגעים באוטו ביום חורף שבו יש אויר יבש). האלקטרונים, כלומר המטענים השליליים, מצטברים בתחתית הענן בעוד החלקיקים הטעונים חיובי ממשיכים מעלה כלפי ראש הענן; כתוצאה מכך נוצר הפרש פוטנציאלים.

הפרש הפוטנציאלה הוא אדיר מימדים, והוא זקוק רק למוליך שיאפשר לו להתפרק. עקב העובדה שמדובר בהפרשי פוטנציאל במימדים עצומים האוויר עצמו הופך למצב שנקרא פלסמה ומאפשר הולכה.

האור שאנחנו רואים הוא תוצאה של חימום האוויר כתוצאה מפריקת החשמל. מדענים מעריכים שהאוויר מתחמם מאוד עד כדי כ 30,000 מעלות- וזאת לדעתם הסיבה לאור הנראה.ההתפשטות המהירה של האוויר עקב החימום העצום, היא למעשה התפוצצות, וזה מה שיוצר את קול הרעם שאנחנו שומעים מייד אחרי הברק.

spacer.png, 0 kB