הדפסה תבניות להיפוך כוון טיסה

בטיסת מכשירים נדרש הטייס לעיתים להפנות את אף המטוס לכוון הפוך מזה שהוא טס לפיו עד לאותה עת. הסיבות לכך קשורות לרוב לצורך לנקז תעבורה אווירית בכוון וגבהים אחידים, לקראת נחיתה בשדה תעופה. ההליך העיקרי המטפל בנושא זה נקרא Race Track.


הפניות שמטרתן היפוך כוון כללי של הטיסה, מתחלקות לשלושה סוגים:

 

1. פניות בסיס:
a. Parallel
b. Off Set. פניה זו ידועה יותר בשם השגוי שהשתרש:  Tear Drop
2. פניות נוהל: אלה פניות שמניחות בבסיסן את ההנחה שהמטוס יתייצב על רדיאל מסויים שבהמשך לו ישנו פיקס כלשהו, והמטוס יגיע לפיקס כשהוא מיוצב על הרדיאל. משם יש שתי אפשרויות היפוך כוון:
a. 80/260 ללא חישוב זמן. כלומר: פניה לצד כלשהו לכוון השווה לכוון הקודם (הכוון שטסנו בו עד לפיקס) ±80 מעלות ועם ההגעה לכוון זה הפיכת הטיה וחזרה על ידי פניה המשלימה 260 מעלות לכוון ההפוך, באופן שמחזיר אותנו לפיקס עם האף לכוון ההפוך מהכוון המקורי. לדוגמא אם טסנו על רדיאל 360 וגם שמרנו כוון מצפני 360 עד לפיקס, נפנה לכוון 080 וברגע שהמצפן יגיע בפעם הראשנוה לכוון 080 נהפוך הטיה שמאלה ונפנה לכוון 180.
b. פניות 45 מעלות. כלומר: פניה לצד כלשהו לכון השווה לכוון הקודם (הכוון שטסנו בו עד לפיקס) ±45 למשך דקה אחת ואז הפיכת הטיה לצד שני לכוון השווה לכוון שטסנו בו בדקה האחרונה ± 180 מעלות. זה מביא אותנו למצב שבו אנחנו יכולים לתקוף את הרדיאל לפיקס בחזרה, בזוית יירוט של 045. לדוגמא: אם טסנו על רדיאל 360 וגם שמרנו כוון מצפני 360 עד לפיקס, נפנה לכוון 045 ונטוס בכוון זה דקה. עכשיו נהפוך הטיה שמאלה ונטוס בכוון 225 וניירט את רדיאל 180 פנימה לתחנה. זוית היירוט ההתחלתית שלנו, בגלל הזוית וההתרחקות מהרדיאל, תהיה 45 מעלות.
3. Race Track: ישנם מסלולי Race Track שבהם אורך הלגים OTUBOUND  ו- INBOUND הם דקה כל אחד, שתי דקות כל אחד, ושלוש דקות כל אחד. כמובן שהפניות נשארות תמיד באורך של דקה כל אחת כי מבצעים אותן בשיעור פניה 1 וכיון שזו פניית 180 מעלות, הפניות יהיו תמיד באורך של דקה בלבד.

מטרות ה- Race Track: שתי מטרות עקריות:
אחת – שנויי כוון.
שניה – שנויי מהירות.

 

המקומות בהם יופיע Race Track הם בדרך כלל:
א. שדה בגובה נמוך הנמצא בתוך אזור הררי גבוה: השדה נמצא בעמק שמוקף הרים. במקרה כזה יש צורך להוריד גובה בצורה מסיבית של כל המטוסים שמגיעים לנחיתה.
ב. שדה שמנקז אליו נתיבים מגבהים שונים ומטרת ההליך להכניס סדר ולנקז את התעבורה בצורה אחידה.

 

Race Track המופיע קו עבה, הוא חלק מתהליך וזאת להבדיל מתבנית Holding  שהיא אינה בהכרח חלק מהתהליך, למרות שהיא מופיעה בדפיות תהליכים לא מעט. האבחנה היא על ידי עובי הקו: רק מה שמסומן בקו עבה, שעוביו כעובי כל קוי התהליך עצמו, מהווה חלק מהתהליך. לפעמים נראה שיש Race Track בתהליך מסויים ובתוכו רואים קו חפניה דק במקום שמתאים לפניה של דקה אחת. זה מצב שיש תבנית Holding  שמוסתרת מתחת ל- Race Track שהוא מנדטורי ולכן מסומן בקו עבה יותר.

 הצטרפות ל- Race Track: ישנן שתי צורות להצטרף ל- Race Track:

 

א. במקרה של Race Track באורך צלעות של דקה: הצטרפות כמו אחת משלושת הכניסות המוכרות לתבניות Holding.
ב. במקרה של Race Track באורך צלעות של 2 או 3 דקות: התחלה דמויית Tear Drop לתוך התבנית, אבל אחרי דקה וחצי, יישור המטוס בכוון השווה לכוון של ה- Outbound Leg בצורה שלמעשה המטוס טס מחוץ לתבנית אבל מקביל לקו של ה- Outbound Leg, ואז ממשיכים בכוון זה לשארית הזמן של הצלע. כלומר, בתבנית Race Track של שתי דקות נמשיך עוד חצי דקה בכוון זה ואז נפנה 180 מעלות ונתייצב על הרדיאל פנימה לפיקס של התבנית, ואילו בתבנית של שלוש דקות נמשיך עוד דקה וחצי ורק אז נבצע את הפניה פנימה.

 


 

 

spacer.png, 0 kB