הדפסה מדחף בעל פסיעה קבועה.

runner.jpg זוית פסיעה היא כזכור הזוית הכלואה בין מיתר הלהב לבין מישור הסיבוב של המדחף. כדי לשמור על זוית התקפה אופטימלית קבועה, הכרחי לשנות את זוית הפסיעה. אם לא נשנה את זוית הפסיעה, יגרמו שינויי המהירות והסל"ד (שהם מרכיבי המהירות השקולה) לשנוי בזוית ההתקפה.


ברוב המטוסים יש מנגנון הגורם לשינוי זוית הפסיעה תוך כדי טיסה, על מנת לשמור על זוית ההתקפה האופטימלית בכל העת. מנגנון זה נקרא CSU ונדון בו בנפרד.

 

במטוסים בעלי זוית פסיעה קבועה, אפשר לקבוע זוית פסיעה גסה יותר או עדינה יותר. אם נקבע מדחף עם זוית פסיעה גסה, הוא "יתברג" באופן גס לתוך האוויר וישיג מהירות שיוט גבוהה, אך יתקשה בטפוס. לפרופלר כזה נהוג לקרוא "פרופלר שיוט". לעומת זאת, אם נקבע זוית פסיעה קטנה יחסית, המטוס יטפס בצורה טובה אך לא ישיג מהירות שיוט גבוהה. לפרופלר כזה נהוג לקרוא "פרופלר טפוס". לפעמים זו הסיבה לכך ששני מטוסים מאותו דגם, ובמצב כללי דומה יטוסו במהירויות שיוט שונות באותו סל"ד או שאחד מהם יטפס פחות טוב או יותר טוב מהאחר.

 

propellerimage.jpg 


 

spacer.png, 0 kB